ליצירת קשר עם עו"ד ביטוח

03-5472447

עו"ד יעל מיליקובסקי-לוי

משרד בוטיק

ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין ודיני עבודה

מהי פריצת דיסק ומהו הפיצוי בגינה?

פריצת דיסק ידועה גם בשם בלט דיסק או בקע דיסק.

המדובר על פגיעה הנגרם בעמוד השדרה, בשל הרמת משאות ונשיאתם, בתנוחה לא מומלצת.

 

 

 

פריצת דיסק

 

  1. ניתן לקבוע הן נכות אורטופדית והן נכות נוירולוגית כתוצאה מפריצת דיסק בפסק הדין בבג"צ 1634/09בן ציון פנקס נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 7.3.11), נקבע כי אין זה נכון מבחינה רפואית להגביל את הנכות עקב בקע דיסק לנזק אורטופדי או נוירולוגי וכי ניתן לפסוק נכות בגין שני הליקויים גם יחד.

  2.  פריצת דיסק ותחלואה טבעית  -
    בת"א  4202-04(באר שבע)  עמר נ' הדר חב' לביטוח בע"מ  -

 

פרופ' יגאל מירובסקי קבע כי בגין התאונה נגרמה לתובע פריצת דיסק בחוליות הצוואר C4-C5. התובע עבר ניתוח ביום 21/7/03 והדיסק הוצא והרווח קובע בפלטת טיטניום.  המומחה בדק את התובע ביום  21/3/05 מעל שנתיים לאחר הניתוח. המומחה קבע כי לאחר הניתוח התובע נותר עם ההגבלות בסיבוב הצוואר לשמאל, הטיה לשמאל וכיפוף. המומחה  העריך את נכותו של התובע בשיעור 10% לצמיתות לפי סעיף 37(5) א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 והוא לא קבע נכות זמנית.

 

          המומחה אישר בתשובה לשאלת הבהרה כי התובע היה יכול להגיע לאותו נזק בצוואר ללא התאונה כי ל- 85% מהאוכלוסייה בגילו יש אותו נזק. אך המומחה לא הסכים להפחית מהנזק .

 

          בית המשפט לא מצא בסיס להתערב בחוות הדעת של פרופ' מירובסקי בגלל שאחוז גדול מהאוכלוסייה בגיל התובע סובל מפריצת דיסק צווארי. אין מחלוקת כי התובע עבר את התאונה בגיל 45 והתובע נבדק בגיל 50 ולכן הסיבה לפריצת הדיסק אצלו היא התאונה.

 

          לפיכך בית המשפט קבע  את הנכות הרפואית על 10% נכות צמיתה.

 

 

 

  1. העוסקים במקצועות הסיעוד נמצאים ב"סיכון" לחלות בפריצת דיסק – בת"א 25509/06  (שלום-תל אביב)  נקבע -

 

 על ידי המומחה מטעם בית המשפט פרופ' ליברגל -

 

, כי שאלת הקשר הסיבתי בין מצבו של התובע לבין עבודתו מצויה על הגבול שבין תחום הרפואה התעסוקתית והאורטופדיה וכי: "תחלואת הגב התחתון היא ניוונית וקשורה הן ל"הזדקנות" הדיסק הבין חולייתי והן לעומס מצטבר. מדובר אמנם בבעיה שכיחה באוכלוסיה כולה אולם בפירוש יש קבוצות סיכון בהן נכללים גם העוסקים במקצועות הסיעוד. סיעוד אורטופדי בהקשר שצויין, ותאור הדרישות ממנו במהלך עבודתו הוא בוודאי בין המקצועות הקשים בהקשר זה. כלומר סביר להניח כי לעומס בעבודה תרומה משמעותית להתפתחות הנכות שבדיון...".
פרופ' ליברגל הוסיף וציין כי
 "...הקשר בין תחלואת גב למקצועות מסויימים בסיעוד הוכר באופן מחקרי. על פי המחקרים, מי שעוסק בסיעוד פעיל, מרים משקל של כ- 70 ק"ג ביום, יש עניין של מרחק מהגוף, משקל מהותי. בניגוד להרמת משקולות מתוכננת שאני מניח שאפשר לתכנן את הפעולה בצורה מדוייקת, כשאתה מטפל בחולה שפתאום קורס או משתף פעולה יותר או פחות, נחשף לפעילויות לא צפויות שהן יותר מיקרו טראומה, מה שאני עושה עכשיו אני למעשה מסביר מה ההסברים שאנו נותנים לאותו קשר שנמצא בצורה די ברורה בספרות האורטופדית והתעסוקתית בין עיסוק במקצועות בודדים שהסיעוד הוא חלק מהם לבין תחלואת גב" (עמ' 14 לפרוטוקול). פרופ' ליברגל נשאל באשר לקיומם של גורמי סיכון נוספים לתחלואת גב, כגון; גיל ותהליך הזדקנות טבעי של הדיסק, או מבנה קונסטטוציונלי של החוליות, אך ציין כי בהתחשב בכך שהעובדה שהעבודה במקצועות הסיעוד הוכרה כגורם סיכון לתחלואת גב ובהתחשב בכך שהתובע עבד כאח מעשי משך כ- 20 שנה "... יש סבירות שזה קשור לתעסוקה ועוצמתם של גורמי הסיכון האחרים לדעתי היא פחות חזקה" (עמ' 57 לפרוטוקול). פרופ' ליברגל הוסיף וציין כי אופי הממצאים כפי שהודגמו בבדיקת ה- CT מיום 1.2.01, המדגימה פריצת דיסק גדולה, כמו גם תאור הניתוח, תומכים בעובדה שלא מדובר בארוע של פריצת דיסק חמורה על רקע ארוע טראומטי - תאונתי אלא במהלך אקוטי כרוני ".

 

  1. משך תקופת אי הכושר לאחר פריצת דיסק – בת"א (שלום –חיפה) 17527/05 בדראנה נ' מ.ש. שגיב 2000 שווק מזון בע"מ ואח' – כי בדרך כלל  חופשת המחלה לאחר פריצת דיסק  היא 3 חודשים, למרות שיכולים להיות גם מקרים אחרים:

 

"ד"ר שי פריימן, מצא כי התובע סובל מהגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני, בעיקר לכיפוף לפנים. על כן, ד"ר פריימן קבע כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 37 (7) א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956.

 

 

 

בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו על ידי בא כוח התובע, ד"ר פריימן קבע כי: בד"כ חופשת מחלה לאחר פריצת דיסק הינה כשלושה חודשים. אולם, אין לשלול כי בזמן אמת כפי שהתובע נבדק על ידי רופאים שונים, מגבלתו נמשכה בשיעור 100% עד ליום 30.11.02. ד"ר פריימן הוסיף וקבע עוד, כי לתובע נגרמו נכויות זמניות כדלקמן: 50% מיום 1.12.02 ועד ליום 31.12.02 ו- 30% מיום 01.01.03 ועד 30.06.03. להערכתו של ד"ר פריימן, נכותו של התובע התייצבה על 10% לאחר כשנה מיום התאונה.

 

 

 

בהמשך תשובותיו ד"ר פריימן הוסיף וציין, כי התובע כשיר לנהיגה על משאית על כל המשתמע מכך, אך הוא המליץ על הימנעות התובע מהרמת משקלים כבדים.

 

 

קשר עם עו"ד דיני נזיקין

דואר אלקטרוני
נושא
פרטים
ענה על השאלה הבאה: 5+5 =